אני "בררנית".
אנשים נוטים להגיד את זה על בחורות כמילת גנאי, אני חושבת שזה הדבר הכי לגיטימי להיות, בררן. הרי מדובר פה בלמצוא את הבנאדם שאני בוחרת להעביר איתו את החיים שלי יחד, לחיות איתו, לישון איתו, לבנות איתו משפחה. אם לא אני אהיה בררנית אז מי יהיה?!
בשנה – שנתיים האחרונות לא היו יותר מידי גברים שהצליחו לעניין אותי ולרגש אותי, אבל כשכבר
התעניינתי… הו, שאלוהים יעזור לי ולמקור העניין!


אני עפה באוויר עוד לפני שהוא מחזיר לי מבט חטוף. עוברת ממצב אפס ל"ALL IN" בעשרים שניות. אני רואה לבבות ופרחים ורודים מסביב לראש של הבחור. אני מתגלגלת ממנו מצחוק ומרגישה כמו ילדה קטנה אחרי שהחלפנו בסה"כ שתי מילים. הוא נראה לי הדבר הכי חמוד בעולם, לפעמים גם הדבר הכי יפה בעולם. אני אומנם לא מאלה שישר מדמיינות חתונה, אבל אני יכולה די מהר לדמיין אותו יושב איתי בחצר של ההורים במושב.
לא התאהבתי כבר שנים, אבל כשאני נדלקת על מישהו, גם אם זה נמשך רק דקות ספורות או מספר ימים, זה הדבר הכי כיף בעולם. עכשיו כל שנותר הוא לאחד את הבררנות ואת ההתלהבות ולמצוא אהבה!