ישבנו בפאב ובדיוק חשפתי בפני חברה שאני כבר לא בטוחה שתהיה לי זוגיות ומשפחה. לא פופולרי במיוחד לומר את זה בקול, אבל בשביל מה יש חברות (ובלוג) אם אי אפשר לדבר איתן על כל מה שבפנוכו? אמרתי שלא ויתרתי אומנם, אבל אני פחות אופטימית בנושא. כמו מנסה להכין את עצמי לאופציה שאהיה הדודה הרווקה הזאת גם בעוד 20 שנה.

ואז הם נכנסו, שני בחורים נאים. גברים. גבריים כאלה. הסתכלתי עליהם. בהיתי. התמקדתי באחד מהם. אולי אפילו עשיתי לבחור עיניים. דיברנו על הטכנולוגיה שהמעיטה את האינטראקציה בין המינים בחיים האמיתיים, "אני דווקא חושבת שאצלך זה יקרה במציאות ולא באפליקציות. כמו שזה קורה לך תמיד בטיולים בחו"ל" היא אמרה, ובנימה אופטימית זאת קמתי לשירותים, לא לפני שכתבתי את הטלפון שלי על תחתית של בירה ושמתי בכיס החצאית, כדי להבטיח לעצמי שאני לא עוזבת את הפאב מבלי לתת למר בחור את המספר שלי. מתי שיזדמן לי.

בדרך חזרה עצר אותי מר בחור, חשף שיניים צחורות ואמר "בואי, בואי שבי קצת". גילינו שכמו שאני הייתי עסוקה בו, גם הוא היה עסוק בי. החלפנו חוויות מהערב, כל אחד מהזווית שלו. הבנו שהבהייה הייתה הדדית ולא רק בתוך הראש שלי. הוא עף לי על התלתלים, אני עפתי לו על החיוך, אמרנו כמה כיף "להתחיל" בלי שמעורבים בעניין מסך או אפליקציה. הראיתי לו את התחתית שתכננתי לתת לו בסוף הערב והוא אמר שישמור אותה אצלו. "ניפגש עוד שעה" אמר ואני הבהרתי שאני לא מחפשת משהו ללילה. הוא אמר שגם הוא לא, עשינו "לחיים", צחקקנו ומידי פעם שיתפנו גם את החבר שלו בשיחה.

עפתי.

בדרך הביתה סיפרתי בהתלהבות לחברה על כל השיחה שלנו ואיזה חמוד הוא היה ואיך שנינו היינו בעניין ולקח לנו זמן ליזום אינטראקציה ואיזה משמח להכיר ככה ואיך הוא מצחיק ואיך הוא…

שולח לי הודעה "מה הכתובת?".

החיוך שלי ירד ועניתי בנחרצות שהרי הבהרתי שאני לא מחפשת מין מזדמן. אחרי שני משפטים נוספים הוא אמר שהאמת שהוא בכלל לא מתל אביב.
והאמת שהוא גם בכלל לא פנוי.
ושחבל.
האכזבה הייתה גדולה כל כך, מהסיטואציה, ממנו, מהקלות בה הוא היה למשך כשעתיים מר בחור רווק חמוד ופלרטטן כשהוא בעצם מר בחור של בחורה אחרת.

"ואת נראית מדהים" הוא הוסיף אחרי כחצי שעה.

אני באמת נראית מדהים, חשבתי לעצמי וניערתי את התלתלים. ועוד לא ראית את הלב שלי אפילו.

איכשהו, מכל הסיטואציה, דווקא יצאתי אופטימית. לא בגלל השקרים שלו, אלא בגלל האפשרות שעדיין קיימת, מסתבר, להכיר גברים בחיים האמיתיים. לפלרטט פנים מול פנים. להלבין שיניים. להתחיל שיחה בטבעיות. להתרגש ממישהו ולו לכמה רגעים. לעוף בקלות.
כי כל מה שצריך זה בסך הכל אחד.
אחד פנוי ואמין וסטרייט וטוב לב ונאה וכו'.
אבל רק אחד.

//סיוון סטרומזה

אולי יעניין אתכם גם:

 על דייט לא מוצלח עם בחור הריוני

בסך הכל נשמה טובה