כשהחלטתי להעתיק את מקום מגוריי ולעבור לעמק חפר לגור עם הנגר שלי, שמעתי הרבה "אתם כמו פרק של חתונה ממבט ראשון", רק בלי החתונה ובלי המבט הראשון. ככל שאני צופה בתכנית הזאת יותר, כך אני מרגישה שכולנו קצת דמויות מ"חתונה ממבט ראשון".
אנשים רבים מצקצקים בלשונם על הברקסים ששירי שמה ללירן, על התגובות של דקלה ועל התנהגויות כאלה ואחרות בתכנית, בזמן שרבים ורבות מאיתנו מתנהגים לא פעם כמותם.
חוץ ממך, את מושלמת.
לפעמים אני צומי כמו צוקית ובוחנת כמוה כמה סבלנות יש לו אליי.
גם אני עברתי לגור עם הבנזוג המושבניק שלי ליד המשפחה שלו כמו בת אל שעברה ליוגב וגם אני כמוה מוצאת את עצמי מידי פעם מפחדת שהטוב הזה "יתפוצץ לי בפרצוף", שמשהו רע יקרה, שאיכשהו זה ייגמר, כי בחיים לא היה לי כזה חיבור קוסמי עם מישהו. חמסה חמסה.
כמו דקלה ואלון גם אנחנו דיברנו על העתיד המשותף שלנו כבר בחופשה הראשונה יחד, בברצלונה, וכמוה גם אני מנסה כל הזמן להבין מתי אני מתגמשת ומתי זה בעצם ויתור, מתי לעזוב את כל המוכר והנוח זו הקרבה ומתי זו פשוט אהבה. גם אני כמו אלון לפעמים משתבללת ומשתתקת ברגעים החשובים וגם אני כמו דקלה לפעמים נבהלת ונפגעת ורק רוצה שהוא ירגיע אותי, יניח עליי יד ויגיד לי שהוא לא הולך לשומקום.
גם אני לפעמים, בלי לשים לב, בודקת את גבולות ההכלה של הגבר שלי כמו שירי ומתמודדת עם הקושי של המראה שמוצבת לי מול הפרצוף בזוגיות, המראה שלפעמים מבליטה לי את הנקודות החלשות שלי. גם אני כמוה מודעת למורכבות שלי ולתיסבוכים שלי ולעיתים מתקשה לשנות אותם. גם אני צריכה את הספייס שלי וחשוב לי לשמור עליו ועל הגבולות שלי גם כשאני עם אדם נוסף. גם אני כמוה הרגשתי ש"זה חידד לי את מי שאני, את הבעייתיות, שאני לא קלה".
גם אנחנו כמו צוקית ודודו יכולים שעתיים להיקרע מצחוק ביחד. גם בנזוגי, כמו יוגב, מבין שבגלל שהוא זה שנשאר במקום הטבעי שלו ובבית שלו – מתפקידו לגרום לה, לי, להרגיש בנוח ובבית וגם אנחנו כמו יוגב ובת אל עשינו קצת שינויים בעיצוב ואפילו התחלנו לטפח גינה.
אני נרתעת מגברים שמדברים כמו שאלון דיבר לדיקלה, אבל נרתעת לא פחות מאנשים שמגיבים כמו שדקלה הגיבה. אני כמוה שיניתי את כל החיים שלי, רק שאני לא מטיחה את זה בפני בן זוגי מידי יום ואנחנו לא מגיעים לטונים שלהם, תודה לאל. ולבנזוגי היקר.
ויותר מהכל, גם אני כמו שירי חושבת שזה נס למצוא אהבה. למצוא את הבנאדם הזה שלך, האחד הזה. חמסה חמסה.
אני מרגישה שזוגיות, בעיקר בגיל 30+ אחרי שנים של רווקות, זה לראות פתאום דברים בעצמי שלא ידעתי שהם שם, או לא ידעתי עד כמה הם שם. זה לגלות על עצמי, להכיר את עצמי מחדש, להכיר את עצמי בזוגיות. להכיל אותי, להכיל אותו, להכיל אותנו.
זה לאהוב אותי בלי תלות בו, לנשום, לא להתחשבן, להשתטות, לדבר, ולקוות שתמיד אצליח להסביר לו את עצמי גם בלי שיהיו לצידי "המומחים" של התכנית שיסבירו למה התכוונתי, איך אני מרגישה ומה הם שומעים.
//סיוון סטרומזה