אני אומנם כבר בת 37.5, אבל השבוע הייתי פעם ראשונה בצימר בצפון, רומנטי כזה של זוגות, עם נרות וג'קוזי ונוף ופרטיות ואהבה. הרבה אהבה.
כשיש יום הולדת לבן הזוג זה אירוע עם הרבה אחריות על הכתפיים. כל מה שאת רוצה זה לגרום לו להרגיש שמח ואהוב יותר מהרגיל, ומביני עניין אומרים שצימר תורם להצלחה בתחום, אז שמתי פעמיי אל אתר בוקינג והתחלתי בחיפושים אחר הצימר הנכסף, כשבראש מעייני נמצא דבר אחד: נוף.
לא חייבים ג'קוזי, לא חייבים מטבח, לא חייבים טלוויזיה עם מבחר ערוצים, אבל חייבים מרפסת עם נוף.

לאחר שעות של חיפושים בחרתי ב"שווייץ באמירים", שנראה בתמונות כמו מקום עם התפאורה המתאימה לנופש יומולדת מוצלח. טיול עם הכלבה, תקתוק סנדוויצ'ים מפנקים, ענבים מהבקעה, בירות, מצב רוח ויצאנו לדרך. תוך שעה ורבע בלבד כבר היינו בכינרת, שממש הפתיעה לטובה בשקט שלה. "חוף חוקוק", שבצד המערבי של הכינרת, הוכרז כחוף שקט, מה שאומר שאסור להפעיל בו רמקולים עם מוזיקה או באופן כללי להיות רועשים, מה שמעלה את מידת ההנאה ומוריד את הסיכוי להיתקל בזורקי כיסאות למיניהם. אם כי, אין לדעת.

רצועת החוף כוללת אבנים קטנות וצדפים מסולסלים ויפהפיים בכל הגדלים והצבעים, מה שהעסיק אותנו ב(לפחות)שעה הראשונה בחוף. אני אוהבת לאסוף פרטים מהטבע ולהכניס אותם הביתה, כדי שהשיגרה שלנו תהיה משובצת בזיכרונות נעימים מחוויות משותפות שלנו.
קצת נשנושים, קצת שמש, קצת צילומים, הרבה צדפים, והמשכנו לאמירים.

המושב הצמחוני ממוקם בגליל העליון וכמעט בכל פינה בו ניתן למצוא צימרים, כשרבים מהם מציעים נוף מרהיב. אם אתם כמונו, חובבי אוויר, נופים ושקיעות, תקפידו לבחור צימר עם מרפסת ונוף, כי להיות בכזה מקום ולא לראות את כל היופי מסביב זה ממש בזבוז, ואנחנו זכינו לנוף מכל הכיוונים, אפילו מהשירותים.

את פנינו קיבלה ענת, ראשת המשפחה שמפעילה את הצימרים. בקול נעים ורגוע של מי שחיה כבר זמן רב בתוך השלווה הזאת, היא הובילה אותנו לחדר (שלבקשתי, היה מלא בבלונים לצד בקבוק יין), לא לפני שהראתה לנו את גינת התבלינים שממנה ניתן לקטוף סטיביה, לימונית, שיבא ועלים נוספים לשימושם של האורחים. בהמשך פגשנו גם את עידן, בנה, שדרכו נעשתה כל ההתקשרות הטלפונית ובקשות יום ההולדת וגם הוא וידא שאנחנו מרוצים ושלא חסר לנו כלום.
החדר שלנו כלל שתי מרפסות ועיצוב צנוע וביתי, עם חדר רחצה מרווח ונרות בכל פינה, טלוויזיה עם ערוצי YES, מטבחון שכולל מקרר קטן וקומקום חשמלי קטן, מיקרוגל, קפה, תה וכמה כלים לצד פינת אוכל עם קערת פירות. במרפסת אחת יש ערסל ישיבה, כסא נדנדה ושולחן עגול עם כסאות, שם אכלנו את ארוחת הבוקר למחרת ושם קשקשנו בשעות הערב, עם בקבוק יין ותה מהגינה. גולת הכותרת הייתה המרפסת הקטנה יותר, שבה שולחן קטן ושני כיסאות, ממנה ניתן להשקיף על כל האזור, לראות את הכינרת והמושבים הסמוכים, את העצים והצמחיה העבותה מסביב, את ההרים והכינרת. המילה "וואו" לא הספיקה כדי לתאר את המראה הזה ברגע שנכנסנו לצימר.
בנוסף לחדר עצמו, יש במתחם שני חדרי ג'קוזי שצופים גם הם על האזור מלמעלה. כל הזוגות המתארחים במקום מוזמנים לעשות בהם שימוש, ועל מנת לשמור על הפרטיות וההנאה של כולם, בזמן שיש זוג בתוך הג'קוזי, השער של השביל המוביל אליו סגור, כך שרק זוג אחד יכול ליהנות ממנו בכל זמן נתון, מה שמבטיח מקסימום אינטימיות ומינימום מפגש עם אורחים נוספים.
לקראת השקיעה נסענו כרבע שעה לכפר מראר למצוא ארוחת ערב. אומנם יש לא מעט מקומות לאכול בהם באמירים, אך המושב בעל אופי צמחוני והזוגי שלי לא ממש, אז הלכנו בעקבות הבשר. במרפסת פתוחה הצופה גם היא על נוף פסטורלי, פתחנו שולחן מפנק עם מגוון סלטים, חומוס, צ'יפס וקבבים לצד בירות, ויצאנו משם מפוצצים ומרוצים בחזרה לחדר. והשובע המשיך גם למחרת, כשהזמנו דרך הצימר ארוחת בוקר בתוספת תשלום, שהגיעה אלינו עד החדר עם אישה נחמדה וארגז מלא בכל טוב.


יש משהו קסום בצימר זוגי. נכון, זה לא חו"ל. הניתוק הוא לא באותה רמה, הטלפון לא על מצב טיסה ולפעמים לילה בארץ עולה כמו טיסה לחו"ל, אבל האפשרות להיות תוך זמן כה קצר של פחות משעתיים באוויר הרים צלול, נופים חדשים, שלווה ורוגע, היא קסומה בעיניי. ניתן לסכם שהמשימה בוצעה בהצלחה והזוגי, כך נדמה לי, הרגיש אהוב וחשוב, אפילו יותר מהרגי.
//סיוון סטרומזה