החלטנו לעשות אירוע היסטורי ולצאת לטיול משפחתי ליוון למשך 7 לילות. 5 אנשים מבוגרים אך צעירים בנפשם בהרכב של זוג הורים ו-3 ילדים, בגילאי (כמעט) 33 עד (כמעט) 68. ההתרגשות והחששות התערבבו יחדיו ואני רק קיוויתי שנחזור כולנו בשלום ושלא יהיו מתחים, עצבים וחוסר סבלנות. בכל זאת, להיות סגורים יחד באוטו ובחדר זה לא דבר שאנחנו רגילים לעשות.

טיול ליוון – התחלנו

טיסת ריינאייר. מצד אחד בחור שעושה עליי פוקים בריח כרובית, בצד השני זוג שכמעט מתעלס, באמצע אני שמנסה לנשום את האוויר, שכמו נשאב החוצה מהמטוס כאילו סיסמתה של חברת התעופה הייתה LOW COST – LOW AIR. מעליי איש עם חזה גדול יותר משלי נשען על המושב שלי ולוקח איתו כמה מהתלתלים שעל ראשי, ונשים עם הרבה מידי איפור ויותר מידי בושם זול הולכות וחוזרות בתוך המטוס ומבקשות שוב ושוב מהנוסעים לחגור, כי רוצים כבר להמריא. ולשבת כי רוצים כבר להמריא. ולהקשיב כבר למה שהן ביקשו מספר פעמים. בין הנוסעים בולטים במיוחד גברים בסנדלי שורש וגברות בטייצים מבריקים, קצת שפם, קצת חוסר סבלנות, לחץ לרדת מהמטוס עוד לפני שהוא עוצר ומחיאות כפיים עם הנחיתה, שהרגישה כאילו הטייס בעצמו הופתע שהגענו.

היציאה משדה התעופה של סלוניקי הייתה זריזה במיוחד ועלינו על מוניות שלקחו אותנו תוך כ-25 דקות למרכז העיר (25-20 יורו). סלוניקי הרגישה לנו כל כך בבית, שלרגעים הייתי צריכה תזכורת שאני ביוון ולא בתל אביב. מסעדות, ברים ובתי קפה בכל פינה, חנויות מכל הסוגים וטיילת שניתן להלך עליה לצד הים. לכל רחוב הצמדנו כינוי של רחוב דומה בתל אביב, הסתובבנו באלנבי ובנחלת בנימין, בדיזינגוף, בוגרשוב ופרישמן. השוטטות בסלוניקי הרגישה טבעית ולא מאיימת, ומרגש היה לגלות שאי שם בהיסטוריה המשפחתית שלנו, סבתא של אבא שלי הסתובבה באותם רחובות ממש.

רגע של היסטוריה

בנוסף לשיטוט בחנויות, בשוק מודיאנו, קניית מזכורות, צילום השקיעה הצבעונית בטיילת והרבה אוכל ושתייה, ביקרנו גם במוזיאון יהודי סלוניקי. אולי בגלל השורשים היווניים שלנו והקשר המשפחתי למקום, הביקור היה מרגש במיוחד ועצוב עבורי. דרך תמונות, מסמכים, אמנות, מילים וחפצים אישיים, מספר המוזיאון את סיפורה של קהילת יהודי סלוניקי, קהילה שהייתה משמעותית וגדולה עד לסופה הטרגי, כשבשואה נרצחו רוב חברי הקהילה, כ-50 אלף במספר, כשנשלחו למחנות ההשמדה.

אוכל בסלוניקי

אפשר למצוא בסלוניקי אוכל יווני מסורתי וטעמים ים תיכוניים, בשרים, ממולאים, מאפים טריים מכל הסוגים, קינוחים צבעוניים ואיכותיים וגם אוכל מערבי יותר וקוקטיילים מרשימים. הירקות של יוון היו מהטעימים שפגשנו, כל ביס בעגבנייה לווה בהתלהבות וכל סלט יווני שהזמנו (בכל מסעדה, בית קפה או בר) זכה על ידינו לדירוג גבוה של הירקות, שמן זית וגבינות העיזים.

את פרס הקינוחים הכי יפים, שבאופן שהפתיע אותי היו גם טעימים ולא מעיקים על הבטן, גרפה מאפיית BLE'. במקום יש שפע של עוגות וקינוחים בכל הצבעים ומכל הסוגים, מתוקים ומלוחים, קטנים וגדולים, וניתן גם לשבת במקום עם לפטופ, ליהנות מאינטרנט אלחוטי חינם, קפה, סלטים, מאכלים שונים, בצקים וקינוחים. המחירים מצחיקים!

אם מתחשק לכם להרגיש קצת פחות תיירים, מומלץ להרחיק מעט מהרחובות הראשיים המרכזיים ולבחור במסעדות הממוקמות בסמטאות קטנות או בשכונות פחות תיירותיות. אפילו הליכה של 10 דקות מאזור כיכר אריסטוטאלוס, רחוב אגנטיה ורחוב ארמו, תביא אתכם לבתי קפה מגניבים עם מקומיים צעירים ותפריטים מעניינים.

העיר סלוניקי כבשה את ליבי ואת בטני, ויכולתי בכיף להעביר בה שבוע שלם של בילויים, אוכל, שתייה וצפייה בשקיעות מהטיילת. היינו שם במצטבר כיומיים וחצי, ואני מרגישה שלא חוויתי אפילו חצי ממה שיש לה להציע, כך שאני בטוח עוד אחזור.

ובינתיים, נעבור לכפרים של יוון…
(המשך יבוא!)

לעוד טיולים ביוון>>
לעוד תמונות מיוון>>
טיפים לחופשה באתונה>>
לעוד טיולים בעולם>>

//סיוון סטרומזה