אנטי אנטי אייג'ינג

בעודי מרחרחת קרם טיפוח בריח אקזוטי של כוסברה ומנגו, הציעה לי המוכרת מוצרים מסדרת האנטי אייג'ינג. אני, שבגילאי ה-20 שלי עוד הציעו לי לקנות כרטיסיית נוער באוטובוס. רגע אחרי שבלעתי את העלבון וזייפתי חיוך מקומט, נעניתי בחיוב והקשבתי למילים כמו חומצות ומיצוק והתחדשות שיצאו לה מהפה. ביקשתי ממנה לראות את כל מה שיעלים לי את העיגולים השחורים סביב העיניים ויעשה לי עור של משי, נטול קמטי דאגה וחצ'קונים של גיל ההתבגרות. ואם יש גם משהו שיעזור לגב שכואב אחרי ישיבה ממושכת, לצרבת אחרי אוכל טעים או לברכיים שמתקשות להתיישר אחרי ישיבה מזרחית, מה טוב.

עוד חודש אהיה בת 38 ורוב החברות הקרובות שלי צעירות ממני בכמה שנים טובות, וכך גם בן זוגי, כפרה עליו. כשהן מדברות על מבוגרים הן אומרות "בני 40" ואם אני באזור הן מיד מתקנות ל-"50", כדי שלא אחשוב שהן חושבות ש-40 זה מבוגר, למרות שזה כנראה מה שהן חושבות. וזה בסדר. גם אני חשבתי ככה עד שהייתי במרחק של כשנתיים מהגיל העגול והגדול הזה. הכל יחסי. 40 זה גיל כזה שכשצעירים מדמיינים שהכל כבר מסודר וסגור וידוע, ואני עדיין מרגישה רחוקה מזה.

אני עדיין מתייחסת לעצמי כבת 30. מתלבטת לגבי עבודות, מחפשת תחומים חדשים להיפתח אליהם, חושבת על לימודים כאילו לא עשיתי כבר שני תארים, שוקלת את צעדיי וחיי כאילו השתחררתי עכשיו מהצבא וכל החיים לפניי וכל האופציות פתוחות. לפעמים אני שופטת אותי לחומרה על כך, כי אולי אני קצת חיה בסרט עם כל הקצב האיטי שלי והחלומות והרצונות והשינויים. ואיפה האחריות והרצינות וההתמסדות. אולי אני לא הולכת במהירות שאנשים בגילי אמורים ללכת בה ואולי אין לי את הדברים הפיזיים והרגשיים שמצופה שיהיו לבחורה שמתקרבת לגיל 40.

אולי כבר הייתי אמורה לפתח קריירה משמעותית, מכניסה ויציבה, להוציא איזה ספר מצליח, להביא ילד מתולתל או שניים לעולם, לדעת לבשל מטעמים, לארח את המשפחה לחג, להיות בעלת בית, לבסס את עצמי כלכלית, לא לדאוג לגבי כסף כל הזמן.

אחרי שאני קצת נכנסת בעצמי, אני מבינה שהקצב שלי, איטי ככל שיהיה, הוא בסדר, לפחות בשבילי. אני לא מפריעה לתנועה, אני מביאה את עצמי למקומות שנכונים לי, גם אם רוב הדרך אני על 30 קמ"ש. אומנם לפעמים זה כן הגיל ולא רק התרגיל, ולא כל מה שאפשר לעשות בגיל 20 אפשר גם בגיל שנושק ל-40, אבל אני בדרך שלא נגמרת עד שהיא נגמרת וכל עוד אני הולכת בה, אני הולכת בקצב שלי.

//סיוון סטרומזה

אף אחד לא יגשים לך את החלומות>>

30 זאת רק ההתחלה>>

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s