אני צועדת בירידה אל הים, בחול שלוהט כבר בעשר בבוקר, ובראש מתנגן לי אמיר דדון "כבר לא מפחד להיות לבד, ביניכם מסתובב והלב פועם, עדיין חי", ואני מחייכת לעצמי, לא מפחדת. כבר לא מפחדת מכל כך הרבה דברים שעד לפני לא הרבה שנים היו משתקים אותי. הופכים לי את הבטן ומשתלטים לי על המחשבות, הגוף, הלב, הנשמה. אני הרבה פחות דואגת, כי בעצם מה … להמשיך לקרוא כבר לא מפחד
ישבנו בפאב ובדיוק חשפתי בפני חברה שאני כבר לא בטוחה שתהיה לי זוגיות ומשפחה. לא פופולרי במיוחד לומר את זה בקול, אבל בשביל מה יש חברות (ובלוג) אם אי אפשר לדבר איתן על כל מה שבפנוכו? אמרתי שלא ויתרתי אומנם, אבל אני פחות אופטימית בנושא. כמו מנסה להכין את עצמי לאופציה שאהיה הדודה הרווקה הזאת גם בעוד 20 שנה. ואז הם נכנסו, שני בחורים נאים. גברים. … להמשיך לקרוא מר בחור(ע)
אני לא צריכה בחור, אני רוצה. זה כמעט גס להגיד את המשפט הזה כיום. אני רוצה גבר בחיים שלי. לא שיציל אותי ולא שיבוא על סוס. רק שיבוא. ושיישאר, לתמיד. או לפחות לכמה ימים? הסטנדרטים ירדו, אני מודה. כבר מסתכלת גם על יותר צעירים או יותר מבוגרים מבעבר. למרות שלפעמים אני חוטאת בשטחיות ונדלקת על חתיכים. יפים יפים. אבל מלוכלכים כאלה, עם עיניים בהירות וזקן … להמשיך לקרוא אל תבוא על סוס
Stromzing - live, feel, write 