גרגירי חול ואושר

עדיין לא פרקתי את התרמיל שלי. חזרתי לארץ לפני שלושה שבועות והוא עדיין מונח לצד הספה, בתוכו עדיין ארוזים בגדים עם ריח המכבסה בבנגקוק, שקית צדפים מהחופים של קו פנגן, גופייה שקניתי בפאב בקמבודיה ועוד כמה גרגירי חול ושאריות של זיכרונות טריים שאני לא רוצה לשחרר עדיין. או בכלל, אי פעם. כשהייתי בטיול הרגשתי הכל וכל הזמן הרגשתי. התרגשתי לפתוח את דלת הבונגלו הצנוע שלי … להמשיך לקרוא גרגירי חול ואושר

לטייל לבד: 21 דברים על 21 יום לבד בתאילנד

1. אולי תהיו לבד תמיד אומרים למי שטס לבד שהוא לא ב-א-מ-ת יהיה לבד. זה שקר. לפעמים מי שטס לבד באמת נמצא לבד כל השהות שלו, או לפחות רובה. צריך לקחת את האופציה הזאת בחשבון ולבחון עם עצמכם אם זה משהו שאתם מוכנים אליו (אגב, מומלץ). 2. אל תפחדו אתם לא יודעים ממה באמת לפחד אז עדיף לוותר מראש על הפחד. הדבר שהכי תחששו ממנו … להמשיך לקרוא לטייל לבד: 21 דברים על 21 יום לבד בתאילנד

צ'לי

צ'רלי הוא התאילנדי הזה שתמיד שמח לראות אותי. לא משנה אם היום השיער שלי נראה טוב או שזה יום של אפרו גוזמאי, תמיד כשאני נכנסת למסעדה הוא מבסוט. הוא הראשון לחייך אליי. אם זה היה בארץ בטח כבר היינו עוברים לשלב החיבוק. צ'רלי שם לי את השיר שלי כשאני מבקשת, ומחפש אותי בעיניים, לבדוק ששמתי לב.  צ'רלי מתרגש כשאני שואלת לשמו. מתרגש כשאני משאירה לו … להמשיך לקרוא צ'לי

מר קבנוס וגברת חביתה

"מתי מגיעים? אמא מתי דיוטיפרי? אמא תביא לי גם סנדוויץ' חביתה!". ככה במשך 50 דקות המתנה בתור לצ'ק אין. הילדות של גברת חביתה מהלכות על הדלפק הלוך חזור. ביטחון, תור ארוך, צ'ק אין, לכי לשיקוף של התרמיל, תעמדי מאחורי הקו. עוד אחורה. עוד. מזל שאין לי תכנונים על הדיוטיפרי כי בקושי לקפה יהיה לי זמן. הדרך לתאילנד, כך יסתבר לי בהמשך הדרך, רצופה המתנות. מצחיק … להמשיך לקרוא מר קבנוס וגברת חביתה