שעון היד שלי עדיין על זמן תאילנד וכך גם הראש שלי. משחזרת שוב ושוב את רגעי הקסם שהיו לי שם וגם את רגעי הבדידות. מסתכלת על 190 התמונות שצילמתי, קוראת את 32 העמודים שכתבתי, מחייכת לעצמי ומתרגשת לקלוט כל פעם מחדש שאני לא צופה מהצד בחווייה הזאת, החוויה הזאת היא שלי. יש המון אחריות על הכתפיים כשטסים לתאילנד לבד. חייבים ליהנות, גם בשבילי וגם בשביל כל מי … להמשיך לקרוא לבד בתאילנד: לחזק את שרירי הנפש

אני לא מבינה את השפה אבל זה די ברור שהיא זאת שנותנת לו פקודות והוא זה שמבצע. בלי להניד עפעף ובשיא הרוגע, הוא מציית לכל מילה שלה. הוא מניח מגבת על החול והיא רוצה שיזיז אותה סנטימטר שמאלה. ואז סנטימטר ימינה. היא מוציאה את הרגל התותבת שלה, מניחה אותה בצד וצועקת עליו באיטלקית שיכסה אותה מיד. היא פותחת מטרייה ענקית כדי להסתתר מהשמש, וכשהוא מנסה … להמשיך לקרוא אהבה על רגל אחת

מצחיק בגיל 34 לאהוב את עצמי ולהרגיש בנוח עם עצמי הרבה יותר מאשר בגיל 24, למרות שהייתי אז איזה 8-10 קילו פחות. מוזר שהדבר שהכי חששתי ממנו זה איך "אשרוד" אם חלילה לא אכיר כאן חברים – ולא הכרתי ועדיין אני נהנית כמעט מכל רגע, גם בחוף השומם והקסום הזה. אני חווה הכל עד הסוף כמו איזה רוחניקית מעצבנת שמתרגשת מקרן שמש צבעונית או מציפור … להמשיך לקרוא לאהוב את עצמי