לפני עשור עזבתי את ריינס תל אביב לטובת קיבוץ בדרום. עזבתי את העבודה בביטחון בסוויספורט לטובת לימודים. זה בכלל התחיל מהרצון לברוח ולנסות להתמודד עם לב שלא הצליח להירפא. לברוח מאקס שנתקלתי בו בכל נסיעה ברכבת. הגעתי למכללת ספיר. תואר ראשון בתקשורת. 3 שנים של טיול שנתי הכי טוב שהיה לי עם אנשים שהפכו לחלק משמעותי מהחיים שלי, גם עשור אחרי. בחזרה למרכז, דירה בגבעתיים ל-7 … להמשיך לקרוא מלב שבור ללב שלם: סיכום עשור

חוסר שינה, קוצר נשימה, מיגרנות, בחילות, חוסר תיאבון, סחרחורות, כאבי בטן, התקפי חרדה. כך הרגשתי רוב החודש הראשון שלנו יחד, ואולי אפילו בשלושה חודשים הראשונים. חזרתי לדיקור, חזרתי לטיפול ניאוהומנולוגיה, עשיתי מדיטציות, דמיון מודרך, נשימות, הליכות, התייעצתי עם חברות וניסיתי לא להרוס לעצמי את הדבר-הכנראה-טוב הזה שמתהווה לי בחיים. כבר כמה שנים שעבדתי על עצמי ממש חזק בכל דרך אפשרית כדי למצוא את האיזון והשלווה … להמשיך לקרוא אמאל'ה, אולי זה זה!

כמה פעמים בחיים הבוגרים שלכם אתם באמת אומרים לאנשים את מה שיושב לכם על הלב? כמה פעמים אתם באמת מתמודדים עם הדברים שהכי אין לכם כח להתמודד איתם? עומדים על שלכם? מעמידים אנשים אחרים במקום? הניאו הומנולוגיה לימדה אותי לדבר. לדבר לדבר לדבר. אני כל יום לומדת מחדש ועומדת במבחנים חדשים שבוחנים אותי – האם אני כולי דיבורים או שאני גם מבצעת? אני רק מדקלמת … להמשיך לקרוא לדבר לדבר לדבר

כשהייתי בת 20+ חשבתי ש-30+ זה כבר חצי רגל בחוץ. עד אז כבר אהיה חייבת להגשים הכל ולעשות הכל ולסגור את כל הפינות. לא חשבתי שהיום תהיה לי יותר נחת לחיות כמו שאני רוצה. אני יותר שמחה, יותר מאוזנת, יותר יציבה – כלכלית ובעיקר נפשית. אני חזקה יותר ומתמודדת עם החיים כאילו הם מסע, טיול, דרך, וכבר לא כאילו הם מלחמה או לפחות קרב מתיש. אני … להמשיך לקרוא 30 זאת רק ההתחלה