לבד

יש משהו בלבד הזה שממכר. לצד הרצון הגדול (ויש רצון. גדול. מאוד) למצוא זוגיות טובה ואהבת אמת בריאה, בגיל 36, אחרי כה הרבה שנים לבד, יש משהו ממכר במצב הזה. ממכר מפחיד. כי אף אחד לא יכול לאכזב אותי כשאני לבד, או להתווכח איתי, או לעשות משהו שהוא לא *בדיוק* מה שאני רוצה. אין צורך לתת הסברים. להתגמש. להתאים את עצמי. להכיל. להציל. להקשיב. לייעץ. … להמשיך לקרוא לבד

אפטר פארטי כמעט זוגי

ישבתי במרפסת הקטנה שמשקיפה על היושבים בטברנה, עשיתי לעצמי אפטר פארטי עם פחית בירה וזיתים מהסופר. האוויר היה קריר אחרי יום של שמש נעימה ומלטפת. איך מתחשק לי ליטוף. ישבתי מקופלת ונשנשתי יותר מידי זיתים והראש כבר הרגיש נפלא, אחרי בירה מקומית ומשקה הבית על חשבון הבית. חשבתי עליך. איך היית יושב פה איתי, היינו מצטופפים על המרפסת הקטנה שמלאה בצמחים ומצחקקים מעודף אלכוהול וממצב … להמשיך לקרוא אפטר פארטי כמעט זוגי

אל תבוא על סוס

אני לא צריכה בחור, אני רוצה. זה כמעט גס להגיד את המשפט הזה כיום. אני רוצה גבר בחיים שלי. לא שיציל אותי ולא שיבוא על סוס. רק שיבוא. ושיישאר, לתמיד. או לפחות לכמה ימים? הסטנדרטים ירדו, אני מודה. כבר מסתכלת גם על יותר צעירים או יותר מבוגרים מבעבר. למרות שלפעמים אני חוטאת בשטחיות ונדלקת על חתיכים. יפים יפים. אבל מלוכלכים כאלה, עם עיניים בהירות וזקן … להמשיך לקרוא אל תבוא על סוס

תל אביב – ניו יורק

ניו יורק, חורף 2017. סיימתי כוס יין על הבר. לילה אחרון בניו יורק ואני יוצאת מאזור הנוחות שלי ויושבת לבד בפאב רנדומלי שנראה לי מספיק קטן ומספיק מגניב כדי "להסתכן" ולשבת בו עם עצמי. קצת קשקושים עם הזוג לצידי, שכמובן אחד מהם יהודי. תמיד יש מישהו יהודי בסביבה. אני שוברת שיניים באנגלית, מתרגשת משיחה עם זרים בסיטואציה שחשבתי שתהיה כל כך בודדה. אני והעיר הגדולה. … להמשיך לקרוא תל אביב – ניו יורק

היא בודד

בכל בוקר כשהשמש עלתה, התעוררתי לצלילי ציוץ הציפורים ורחש הגלים המתנפצים אל החוף. "ככה אני רוצה לחיות את חיי" חשבתי לעצמי בחיוך כזה שקשה לעצור. כזה שמשתלט על הפנים. ואני לבד. אף אחד לא רואה את החיוך שלי, אף אחד לא חולק איתי את הרגעים האלה, אבל זה לא משנה. פתאום אני לא צריכה אף לייק שיאשר לי שכיף לי. אני זה מספיק. אני יודעת … להמשיך לקרוא היא בודד