הטיסה ליוון נדחתה כבר פעמיים, הקורונה עדיין כאן ולא נראה שהיא הולכת לאנשהו, ובתוך כל הטירוף שמתחולל בעולם, בתוך כל החדשות הרעות והמדכאות, בלוני התבערה, הטרדות מיניות, מגיפה עולמית, אלימות, ביבי, בתוך כל אלה הגיע הרגע לחגוג שנתיים של זוגיות. אז דווקא בימים אלה, בתקופה הכי עמוסה של הגרעיני ובתקופה הכי ריקה ומבולבלת שלי, עצרנו הכל, ארזנו פק"ל קפה, סנדוויצ'ים הום-מייד מפנקים ובגד ים והתחלנו … להמשיך לקרוא חגיגות שנתיים: יממה של שלווה במצוקי דרגות

לפני עשור עזבתי את ריינס תל אביב לטובת קיבוץ בדרום. עזבתי את העבודה בביטחון בסוויספורט לטובת לימודים. זה בכלל התחיל מהרצון לברוח ולנסות להתמודד עם לב שלא הצליח להירפא. לברוח מאקס שנתקלתי בו בכל נסיעה ברכבת. הגעתי למכללת ספיר. תואר ראשון בתקשורת. 3 שנים של טיול שנתי הכי טוב שהיה לי עם אנשים שהפכו לחלק משמעותי מהחיים שלי, גם עשור אחרי. בחזרה למרכז, דירה בגבעתיים ל-7 … להמשיך לקרוא מלב שבור ללב שלם: סיכום עשור

דייט אחד מוצלח, זה כל מה שהיה צריך כדי שאנקה בקדחתנות את האבק מרחבי הדירה שלי, שאסיר אותו מהגוף שלי, מהלב שלי. שכל כולי ארצה להתחדש, לעשות ריסטארט, לקפוץ באוויר ובו זמנית גם להיאחז בקרקע כדי חלילה לא ליפול ולהתרסק. הוא בא בדיוק בזמן, רגע לפני שהתעייפתי. רגע לפני שהפסקתי להאמין. אחרי כמה פגישות אני שואלת אותו בתמימות אם זה נורמלי שאחרי כל דייט שלנו … להמשיך לקרוא תיזהר לי על הלב

חוסר שינה, קוצר נשימה, מיגרנות, בחילות, חוסר תיאבון, סחרחורות, כאבי בטן, התקפי חרדה. כך הרגשתי רוב החודש הראשון שלנו יחד, ואולי אפילו בשלושה חודשים הראשונים. חזרתי לדיקור, חזרתי לטיפול ניאוהומנולוגיה, עשיתי מדיטציות, דמיון מודרך, נשימות, הליכות, התייעצתי עם חברות וניסיתי לא להרוס לעצמי את הדבר-הכנראה-טוב הזה שמתהווה לי בחיים. כבר כמה שנים שעבדתי על עצמי ממש חזק בכל דרך אפשרית כדי למצוא את האיזון והשלווה … להמשיך לקרוא אמאל'ה, אולי זה זה!