הגעתי ליעד

יש קטע כזה, אם יש לך משהו שנחשב טוב – אסור לך להתלונן. תיתפס ככפוי טובה. יש לך זוגיות ואת מתלוננת על העבודה?! יש לך משכורת של 12 אלף בחודש ואת מתלוננת שעלית במשקל?! את בתאילנד בחופשה ומתלוננת על המסעות?! כן. אם יש משהו שהבנתי מאז הניאו הומנולוגיה, זה שמותר לי וזכותי לשאוף ולרצות את המושלם מבחינתי. הגבר המושלם, החופש המושלם, המצב הבריאותי המושלם. להגיד … להמשיך לקרוא הגעתי ליעד

מר קבנוס וגברת חביתה

"מתי מגיעים? אמא מתי דיוטיפרי? אמא תביא לי גם סנדוויץ' חביתה!". ככה במשך 50 דקות המתנה בתור לצ'ק אין. הילדות של גברת חביתה מהלכות על הדלפק הלוך חזור. ביטחון, תור ארוך, צ'ק אין, לכי לשיקוף של התרמיל, תעמדי מאחורי הקו. עוד אחורה. עוד. מזל שאין לי תכנונים על הדיוטיפרי כי בקושי לקפה יהיה לי זמן. הדרך לתאילנד, כך יסתבר לי בהמשך הדרך, רצופה המתנות. מצחיק … להמשיך לקרוא מר קבנוס וגברת חביתה

על חייזרים וניאו הומנולוגיה

לפני מספר חודשים התחלתי ללכת לטיפול. לא הטיפול "הרגיל" שאתם מכירים וכנראה מאמינים בו וסומכים עליו ועל הצלחתו, אלא טיפול לא כל כך מוכר, "ניאו הומנולוגיה". הטיפול הזה עזר לי, אחרי תקופה של יותר משנה של בריאות גוף ונפש לא להיט. עזר לי במקום בו אף תרופה או טיפול אלטרנטיבי לא עזרו לי. הטיפול הזה, עם הרבה עבודה שלי בעקבותיו, במהלכו ובזכותו, עזר לי לחזור … להמשיך לקרוא על חייזרים וניאו הומנולוגיה

אבי סטרומזה, מלחמת יום כיפור

סוגרים את הפצעים

"תביא חיבוק" אמרתי וחיבקתי את האיש שכרגע כיכב על המסך הגדול באולם, בסרט קצר שעשו עליו. סרט שכנראה לא הותיר אפילו עין אחת יבשה בקהל. האיש הזה שגבוה ממני רק במעט, שקיבלתי ממנו את עודף הרגישות וההתרגשויות, את הגובה ואת העיניים. האיש הזה הוא אבא שלי. לפני כשנה, במהלך לימודי התואר הראשון בתקשורת, ראיינתי אותו על מלחמת יום כיפור, בה הוא היה חובש לוחם בגולני … להמשיך לקרוא סוגרים את הפצעים