תאילנד 2017. השמש סופסוף יצאה אחרי יומיים אפורים ואני התמקמתי על החוף, לספוג ממנה כמה שאפשר לפני שתיעלם שוב. תיירים שחלפו על פניי עצרו לשאול אותי אם נכנסתי בחוף הזה לים ותהו למה אין אנשים במים. הם שמעו שיש פה מדוזות ארסיות ופחדו להיכנס ולהיעקץ. אמרתי שאני אישית לא נכנסתי "בגלל הגלים". הבחור שדיבר איתי חזר על דבריי, "בגלל הגלים?", הסתכל עליי, הסתכל על הים … להמשיך לקרוא גל זה יעבור
אני אומנם כבר בת 37.5, אבל השבוע הייתי פעם ראשונה בצימר בצפון, רומנטי כזה של זוגות, עם נרות וג'קוזי ונוף ופרטיות ואהבה. הרבה אהבה. כשיש יום הולדת לבן הזוג זה אירוע עם הרבה אחריות על הכתפיים. כל מה שאת רוצה זה לגרום לו להרגיש שמח ואהוב יותר מהרגיל, ומביני עניין אומרים שצימר תורם להצלחה בתחום, אז שמתי פעמיי אל אתר בוקינג והתחלתי בחיפושים אחר הצימר … להמשיך לקרוא צימר בצפון: קסם על ים כינרת
רבע ל-7 בבוקר, שיעור רענון נהיגה מס' 4, הפעם באזור הבית החדש שלי בעמק חפר. "אני קצת בלחץ" אמרתי כשנכנסתי לרכב שלה. היא הפנתה את תשומת ליבי לשרשרת שתלויה על צווארי עם המילה "לנשום" ואמרה לי לעשות בדיוק את זה. אני סיוון, 37.5, מפחדת לנהוג. אני פוחדת שברגע של לחץ אעצור באמצע כביש ראשי וסואן כשאני צריכה לעבור נתיב וכולם נוסעים כה מהר. אני פוחדת … להמשיך לקרוא שיעורי נהיגה: לא לפחד מהפחד
כשהחלטתי להעתיק את מקום מגוריי ולעבור לעמק חפר לגור עם הנגר שלי, שמעתי הרבה "אתם כמו פרק של חתונה ממבט ראשון", רק בלי החתונה ובלי המבט הראשון. ככל שאני צופה בתכנית הזאת יותר, כך אני מרגישה שכולנו קצת דמויות מ"חתונה ממבט ראשון". אנשים רבים מצקצקים בלשונם על הברקסים ששירי שמה ללירן, על התגובות של דקלה ועל התנהגויות כאלה ואחרות בתכנית, בזמן שרבים ורבות מאיתנו מתנהגים … להמשיך לקרוא כולנו חתונה ממבט ראשון
אני מקלפת את הקירות ומרוקנת את הארונות המאובקים של המקום שהיה הבית שלי קרוב ל-7 שנים. בזמן שהשכנים סביבי החליפו בני זוג, התחתנו, הולידו ילדים, עברו דירה, אני הרגשתי שאני היחידה שנותרה במקום, אבל זה רחוק מלהיות נכון. כמו הבניינים סביבי שנהרסו ונבנו מחדש, כמו התמ"א והשיפוצים הרועשים שהקיפו אותי רוב הזמן שגרתי כאן, כך גם אני הרסתי ובניתי מחדש. שיפצתי אותי. סללתי בי דרכים … להמשיך לקרוא תהיה לי בית
יצאנו מהמסעדה האהובה שלי באמסטרדם, אחד המקומות הבודדים שאני אוכלת בהם בשר ולא מסתפקת בבצק ועגבנייה. הפלאפון הצביע על 4 מעלות ש-feels like מינוס 1 והגשם לא הפסיק לטפטף. הלכנו ברחוב יד ביד, כפפה בכפפה, והרגשתי שהלב שלי מחמם לי את הגוף כמו קלישאה ורודה מקומדיה רומנטית נוטפת קיטש. חמסה עלינו. גרתי בעיר הזאת קרוב לשלוש שנים, מאז חזרתי אליה לפחות 5 פעמים לבד או … להמשיך לקרוא שוב מלבלב
Stromzing - live, feel, write 