ישבנו בפאב ובדיוק חשפתי בפני חברה שאני כבר לא בטוחה שתהיה לי זוגיות ומשפחה. לא פופולרי במיוחד לומר את זה בקול, אבל בשביל מה יש חברות (ובלוג) אם אי אפשר לדבר איתן על כל מה שבפנוכו? אמרתי שלא ויתרתי אומנם, אבל אני פחות אופטימית בנושא. כמו מנסה להכין את עצמי לאופציה שאהיה הדודה הרווקה הזאת גם בעוד 20 שנה. ואז הם נכנסו, שני בחורים נאים. גברים. … להמשיך לקרוא מר בחור(ע)

"חשבתי שעכשיו סופסוף יאהבו אותי, סופסוף ייקחו אותי לחו"ל, יגשימו לי את החלומות" צעקה בקול רועד אל תוך הסלולרי בחורה צעירה באוטובוס, כאילו אין סביבה עוד לפחות 30 אנשים, ששומעים איך הבחור שיצאה איתו שלושה חודשים שבר את ליבה ונעלם לאיטו. איך היא חשבה שזהו, זה זה, שהיא הולכת לחוות איתו "אהבה מטורפת ועוצמתית" ואז זה נגמר. הקשבתי לשיחה שלה בלית ברירה והתחשק לי לחבק … להמשיך לקרוא אף אחד לא יגשים לך את החלומות                  

אביתר בנאי הוא כנראה הזמר שהייתי בהכי הרבה הופעות שלו וכל פעם מחדש הוא הזיז לי משהו בלב, ריגש, הזכיר לי איך זה מרגיש להרגיש. גם כששמעתי את אותם שירים ששמעתי כבר מאות ואולי אלפי פעמים קודם לכן, שוב התרגשתי כאילו ביצע אותם במיוחד בשבילי. כבחורה נמוכה שאוהבת מרחב נשימה, אני לא חובבת גדולה של הופעות חיות, אבל לאביתר יש לי מקום קבוע על הברזלים … להמשיך לקרוא פורחת ואין קוטף