1. אולי תהיו לבד
תמיד אומרים למי שטס לבד שהוא לא ב-א-מ-ת יהיה לבד. זה שקר. לפעמים מי שטס לבד באמת נמצא לבד כל השהות שלו, או לפחות רובה. צריך לקחת את האופציה הזאת בחשבון ולבחון עם עצמכם אם זה משהו שאתם מוכנים אליו (אגב, מומלץ).

2. אל תפחדו
אתם לא יודעים ממה באמת לפחד אז עדיף לוותר מראש על הפחד. הדבר שהכי תחששו ממנו לפני תחילת הטיול – עשוי להפוך לדבר שהכי תיהנו ממנו בטיול עצמו. אני הכי חששתי לא להכיר חברים שאבלה איתם את חופשתי. במשך שבועיים מתוך השלושה באמת לא הכרתי, ועדיין נהניתי מרוב הרגעים שלי עם עצמי, עם האנשים הזרים שסביבי ועם חברי הטוב – הטבע. הו הטבע.

3. תיזמו אתם את התקשורת
לרוב, אנשים לא ניגשים למי שלבד אם הוא עצמו לא יוזם תקשורת (אלא אם את פצצת-על ואז כל הגברים על החוף פתאום יצטרכו ממך אש). כן ניגשים לזוגות, לחבורות, אולי לא רוצים להפריע. ובכן, לא כל מי שיושב לבד באמת מעוניין לשבת לבד. בואו!

4. WI-FI יכול להפיג בדידות
בחיים הרגילים שלי אני אנטי טכנולוגיה. דווקא בטיול, היו מספר ימים שהעובדה שיש לי WI FI שמרה לי על השפיות. תחושת הבדידות של הימים הראשונים במדינה זרה נעלמה וההלם של להיות שם לבד התחלף בהתכתבויות והצחקות וירטואליות עם חברות ומשפחה מהארץ.
 

5. תתלבשו נורמלי
ישראלים הם היחידים שעדיין לובשים שרוואלים (אגב, אולי די עם זה?).

6. טפלו בעצמכם
כשאתה מטייל לבד אין מי שירים אותך. אתה חולה? טפל בעצמך. אתה מצוברח? תוציא את עצמך מזה או שאיש לא יעשה זאת עבורך. זה קשה, זה מאתגר, וזה גורם לגאווה גדולה כשמצליחים לעשות את זה.

7. זה לא חייב להיות מושלם
גם במקום מדהים ביופיו שנחשב "מושלם", זה בסדר שיהיו ירידות. ברגע שתתנו לעצמכם לחוות את זה רגע ולא תתאמצו כל כך שהכל יהיה "מושלם" כמו שכולם בבית "מצפים" מכם, מהר מאוד התחושה השלילית תחלוף. אבל זכרו שזו זכותכם להרגיש מה שאתם מרגישים, גם טוב וגם רע. שימו מוזיקה שמחה, אותי זה שימח.

8. זמן להמציא את עצמכם מחדש
כשאתם מטיילים לבד אף אחד לא מכיר אתכם. זה זמן טוב לנסות להיות משהו אחר, להמציא את עצמכם מחדש, לחשוף רק את מה שאתם רוצים שידעו, לשנות הרגלים. אני לא אכלתי חלב ובשר כל הטיול, שתיתי מעט מאוד קפה, הסתובבתי ללא מייק אפ ורוב הזמן הייתי רק בבגד ים בלי להתבייש ובלי להרגיש חסרת ביטחון.

9. סמכו על עצמכם
מצד אחד, אנחנו תמיד מחפשים בחיים שלנו אנשים שיתמכו בנו ויהיו שם בשבילנו ויפרגנו לנו ויאהבו אותנו כדי שנדע שאנחנו שווים משהו. מצד שני, דווקא כשהייתי שם כל כך הרבה לבד בכל החוויה הזאת, הרגשתי מלאת ביטחון וסמכתי על עצמי כמו שמעולם לא סמכתי. ושמחתי.

10. דברו לעצמכם
לא משנה אם באנגלית או בעברית (לי אגב, זה יצא באנגלית), הדיבור לעצמי עזר לי ברגעים שלא הייתי בטוחה מה לעשות או אם אני עושה את הדבר הנכון. היו לי כמה רגעי "what to do what to do?" ששאלתי את עצמי כשהתלבטתי איך לפתור סיטואציות שונות שנקלעתי אליהן בטיול והיו גם לא מעט "it's amazing" כששמעתי את קולות הגלים כשפקחתי את עיניי בבוקר או כשהשמיים נצבעו בוורוד וכתום. לא תמיד היה לידי מי שיצחק מהרגע המצחיק או יהיה בהלם מרגע מפתיע, אז דיברתי לעצמי. היו לנו שיחות טובות!

11. תזרמו
לא כל מה שתכננתי יצא לפועל. נאלצתי להתמודד עם ההפתעות בדרך, הטובות והפחות טובות. החוכמה שלי הייתה לדעת להמשיך ולזרום גם עם השינויים ולהתאים את עצמי למצבים החדשים. תכננתי להגיע לאיים באוטובוס ובסוף טסתי, תכננתי על המעבורת של 12 אבל ירדתי מהאוטובוס בנמל הלא נכון, שילמתי על כרטיס נוסף ועליתי על המעבורת של 15:00. תכננתי להיות באי "קו צ'אנג" ובעקבות צפי לסופת רעמים ארוכה, החלטתי להיות ב"קו פנגן". תכננתי להיות שבועיים באותו חוף, בסוף עברתי בין 3 חופים. זרמתי וכל הזמן הזכרתי לעצמי שאיפה שלא יהיה לי טוב – אני תמיד יכולה לעזוב ולעבור למקום אחר.

12. יש תקווה לאהבה
גם כשאת בטוחה שכרווקה בת 34 כבר התרגלת ללבד שלך וללישון באלכסון במיטה הזוגית שלך, את מוצאת את עצמך 4 ימים ישנה מחובקת במיטת יחיד קטנה ומלאת חול, מעבירה את הלילות בשיחות באנגלית עם מבטא צרפתי עם בחור שכנראה לא תפגשי שוב לעולם, ומרגישה הכי בנוח שהרגשת מזה זמן. רומן בטיול זה דבר קסום, וכשמטיילים לבד זה אפילו לא דורש למצוא "סידור" לשותפים לחדר ולא מלווה בתחושת אי נעימות כלפי האנשים איתם אתם מטיילים.

13. תכתבו
הכתיבה עזרה לי מאוד בטיול לבד, היא הייתה האוזן הקשבת שלרגעים הייתה חסרה לי, היא הייתה החברה הטובה שאפשר לספר לה שבדיוק הכרת את הבחור הכי יפה בחוף או זאת שאפשר להתלונן בפניה כשיש דלקת נוראית באוזן ואת לא שומעת כלום כבר יומיים. בנוסף, כשתחזרו לארץ ותרצו להתרפק על הזכרונות, תודו לעצמכם על היומן שכתבתם, כי את הרגעים הקטנים מהטיול כבר תשכחו והוא ידאג להזכיר לכם.

14. תשחררו
בטיול לבד יש הרבה זמן לחשוב. זה זמן טוב להתמודד בתוך הראש עם דברים שרדפו אותך והעיקו עליך, אבל זה גם זמן טוב לשחרר. להיות בהווה, לחוות את ההווה. להסתכל על השקיעה המדהימה הזאת שיש לכם מול העיניים ולחשוב רק על כמה יפה הטבע ולא על זה שהטיול הוא זמני ושבעוד זמן מה תצטרכו לחזור לארץ ולמצוא עבודה ולשלם על דירה וחשבונות ו… תשחררו. תיהנו מכאן ועכשיו, כי אתם כבר כאן. תנשמו את הסביבה עמוק פנימה, חזקו את שרירי הנפש, תעריכו, תחייכו.

15. החיים הם אמיתיים
הצרפתי לימד אותי שהחיים האמיתיים הם איפה שאני נמצאת, ולאו דווקא איפה שהעבודה שלי והשגרה שלי נמצאות. החיים הם אמיתיים גם כשאני שוכבת על החוף בתאילנד, גם כשאני בבריכה על החוף עם שייק אבטיח, גם כשאני על אופנוע כשמעליי קופים קופצים על חוטי החשמל. זה אמיתי, זה קיים, זה לא פחות חשוב או ממשי מכל דבר שקרה או יקרה לי בחיים שלי בארץ. "החיים האמיתיים" הם בכל מקום בו אהיה. 

16. אתם הבוס
לטוב ולרע – אתם המחליטים. אין עם מי להתייעץ, אין את מי להאשים אם זה לא עובד. אתם אחראיים על עצמכם, אתם מסבכים את המצב, אתם פותרים את הבעיות, אתם מקבלים את ההחלטות, אתם לא מושפעים מדעה או מצב רוח של אף אחד מלבדכם. אתם אדונים לעצמכם כמו שמעולם לא הייתם (אגב, תחושה מדהימה).

17. תלמדו
תתעניינו. תשאלו. השיחות הכי מעניינות שהיו לי בטיול היו על החיים של אנשים במדינות אחרות. התאילנדי סיפר שהוא מרוויח 700 ₪ לחודש ויש לו יומיים חופש בחודש (והוא אחד האנשים השמחים שראיתי), הבחור מבורמה סיפר שבחופשה שלו הוא בא להשיט מונית-סירה בתאילנד כדי להשלים הכנסה, הצרפתים שלא למדו אנגלית בבית הספר, ההשוואות של שכר הדירה והמשכורות שלי ושלהם, האוכל, הלימודים, המלחמות, העבודות, התאילנדית שעובדת בבנגקוק ולפני הפול-מון מגיעה לאיים לעשות כסף. ההצצה לחיים של אחרים הייתה מרתקת, והרגשתי שאני לומדת דברים שאף ספר או ערך ויקיפדיה לא יוכלו ללמד אותי.

18. תאמינו באנשים
כשהתחלתי את הטיול חשדתי בכולם. כל התאילנדים נראו לי כאילו הם רוצים לעבוד עליי, לחטוף אותי ולגנוב לי. יכול להיות שחלקם באמת היו כאלה, אבל כשהפסקתי לחשוב שכולם שם רוצים לדפוק אותי והאמנתי להם ובהם, הם הפכו בעיניי ליעילים ומתוקים. עשו בשבילי ועזרו לי, הסבירו לי, התעניינו, עצרו בשבילי מונית, פינקו אותי בפירות, הובילו אותי לחדר זול עם נוף לים, חדר שלא רציתי לעזוב. הם הרגיעו אותי והצחיקו אותי, התאהבתי בהם כמו שלא קרה לי בפעמים שטיילתי בתאילנד עם אנשים.

19. כולנו לבד וכולנו אחד
באחד הלילות האחרונים שלי בתאילנד, מצאתי את עצמי יושבת באמצע מסיבה על החוף עם שני בחורים צרפתים ובחורה גרמניה אחת. כל אחד מאיתנו יצא לטייל לבד מסיבותיו הוא. אחד בגלל אלימות בבית, אחת בגלל האקס שזרק אותה אחרי 7 שנים, אחת (אני) אחרי פיטורים. אחרי זמן קצר בלבד של היכרות, חשפנו את החיים שלנו, הרגשות שלנו, הפחדים והתחושות אחד בפני השני. סביבנו מוזיקה רועשת ועשרות ילדים בני עשרים שיכורים קופצים אחד על השני, ובאמצע אנחנו, ארבעה זרים בני 30+ ממדינות שונות, שותים בירות ומנהלים שיחות עמוקות באמצע הלילה. זה היה אחד הרגעים הכי חזקים שהיו לי בחיים. הבנתי שכולנו, לא משנה מאיזו מדינה, אותו הדבר. כולנו אחד. וכולנו, בסופו של יום, לבד.

20. העולם לא עצר מלכת, וזה בסדר
כשאתם חוזרים מהטיול שלכם לבד, מלאי חוויות מעצימות ומרגשות, עמוסים ברגעים קסומים ובתמונות שמעלות חיוך על פניכם, לרוב אתם חוזרים למקום שהמשיך להתנהל רגיל וטוב גם בלעדיכם. מפתיע, אבל העולם לא סובב סביבכם (למרות שבטיול לבד זה מרגיש שדווקא כן). אני זוכרת את הנסיעה במונית בחזרה לדירה, הרחובות נראו אותו דבר, החברות דיברו על אותם דברים, אני הרגשתי שעברתי עולם ומלואו והם המשיכו כרגיל והכל נשאר אותו דבר. זו הבנה קשה, סטירת לחי, נחיתה לא קלה, אבל זה עובר ומהר מאוד גם אתם תישאבו בחזרה לשיגרה.

21. תשאירו משהו לאחר כך
עברתם חוויה כל כך עוצמתית וייחודית, אז קחו אותה איתכם להמשך החיים. אל תשאירו אותה בחו"ל. הייתי שם חזקה ופתוחה, סמכתי על עצמי, לא אכלתי שטויות, היה לי אומץ, הייתה לי שלווה, יצאתי מאזור הנוחות שלי, דיברתי עם אנשים זרים, הרגשתי בנוח עם עצמי, הרגשתי בטוחה להסתובב לבד, לשבת לבד במסעדה או על החוף, קראתי ספרים, התנתקתי רוב הזמן מהפלאפון, החלטתי דברים לבד. את כל אלה ועוד – אני משתדלת ליישם גם בארץ.

♥♥♥
החברים שהכרתי בטיול היו כאלה שטיילו לבד גם הם.
"it's the best" קבע בנחרצות אחד מהם, שמטייל לבד כבר שנה. זאת החוויה הכי חזקה שהייתה לי בחיים ולא אשכח אותה לעולם. אני מרגישה שמי שלא עשה את זה לא יבין זאת. זכיתי, ואני עצמי נתתי לעצמי את הפרס.
אף פעם לא טיילתם לבד? עשו לעצמכם טובה ועשו זאת בהזדמנות הראשונה שיש לכם.
♥♥♥