בירה, נחמה וחצי, מאה ימים של אושר, ספר, דייט, דייט ראשון, טינדר

דייט מהיר ועצבני

חיכיתי בפינת רחוב תל אביבית.
לחוצה, רחוצה ובעיקר אופטימית, אחרי שנה (!) שלא יצאתי לדייט אמיתי. סופסוף מישהו שההתכתבות איתו זרמה ונראה שיש חיבור טוב. לפחות מרחוק.

הוא הרעיף עליי חיבה וירטואלית, ואחרי יומיים היה כבר להוט להיפגש. זה היה שונה ממה שהתרגלתי אליו מקודמיו בתפקיד, וחשבתי שזה דווקא סימן טוב. אומנם מהתמונות הבנתי שהוא רחוק מלהיות "הטעם" שלי, אבל היי, מה זה פרצוף יפה לעומת לב טוב (שקיוויתי שיש לו). אז קבענו.

ראיתי בזווית העין שמתקרב לכיווני בחור שדומה להוא מהתמונות, רק בהיריון.
הרגשתי שעבדו עליי. אני מעדכנת תמונות באפליקציה אפילו כשאני רק משנה את השיער מאדום לכחול, והוא לא החליף תמונות כבר מלפני 15 קילו. כעסתי והופתעתי מהשקר, אבל היי, מה זה ריבועים בבטן לעומת איש שיחה טוב (שקיוויתי שהוא).
שיער כחול, צבע כחול לשיער, שיער מתולתל, יין לבן, דייט

הבחור הגיע מאוהב.
לא ברור אם בעצמו או ברעיון של זוגיות, אבל בטוח שלא בי. הוא דיבר על עצמו, ודיבר, ודיבר, עד שאמר "טוב אני מדבר הרבה על עצמי, אז…" חשבתי שהוא סופסוף עומד להתעניין בי, "תגידי לי את, מה את חושבת עליי?". החזקתי את עצמי לא לצחוק. עד עכשיו דיברנו עליו, אז עכשיו בואו נדבר עוד קצת עליו.

הוא עישן סיגריה אחרי סיגריה.
החזיק את כף ידי כדי ללטף אותה וליצור אינטימיות כפויה. אני השתדלתי להחזיק את הבירה שלי חזק בשתי ידיים, רק כדי שהיד שלי לא תהיה זמינה למגע עבורו. הייתי משותקת. איך חותכים?

אני מנומסת אבל אני רוצה ללכת.
כמה זמן "צריך" להישאר כדי שזה לא יעליב שאני הולכת? לא נעים לי לחתוך, לא נעים לי להגיד לפרצוף המאוהב הזה מולי שאני ממש לא בעניין, אבל בעיקר לא נעים לי, נקודה.

ללא שום מתח מיני או תחושת קירבה, הוא בא ומנשק. זזתי די מהר והוא שאל אם זה בגלל טעם הסיגריות. עניתי שלא נעים לי עם כל הקירבה הזאת באמצע הפאב. הוא הציע לעשות איתי את כיפור, נזף במלצרית כשאמרה שאין מאפרה והיה עוקצני כלפי כל נותן שירות שנתקלנו בו, ובעיקר לא הקשיב למילה שיצאה לי הפה. אני רוצה הביתה.

 הוא הציע לקחת אותי באוטו שלו אחרי די הרבה אלכוהול ששתה. כשסירבתי, רצה להצטרף אליי למונית ואמר כמה היה רוצה "רק לישון איתי" הלילה. "רק" לשכב לצידי במיטה ולחבק אותי. חושב שרווקה בת 35 עוד קונה דברים כאלה. אני מזדעזעת מההצעה ומההילוך המהיר שהוא נמצא עליו, ומקדמת אותנו בהילוך מהיר לרגע בו נלך איש איש לדרכו.

אני עולה למונית, וזה הרגע הראשון בערב הזה שאני מרגישה נינוחה.

בלילה הוא שולח הודעה שהוא נהנה, התלהב והתרגש. אני עונה שהיה נחמד אבל  מהיר מידי בשבילי ואני לא מעוניינת להמשיך. הוא מקבל בהבנה ואני מבסוטה על עצמי שהנה, כנות עובדת! לא צריך גוסטינג, להיעלם או להתעלם בבוטות.

למחרת, בסיום יום כיפור, ממתינות לי בפלאפון 8 הודעות ממנו: הוא חשב על זה, ובעצם הוא גם לא בטוח שהוא רוצה משהו רציני עכשיו, אז אפשר פשוט להיפגש ולהמשיך לעשות כיף. אני מבינה שהוא מציע לי את הזכות הגדולה לשכב איתו ללא מחוייבות, ושללא ספק יש לנו הגדרות שונות ל"כיף".

סירבתי להצעה הנדיבה.
את הכיף שלי כנראה לא אמצא באפליקציות,
או לפחות לא איתו.

//סיוון סטרומזה

עוד דייטים:
דייט בצומת מירי אלוני
דייט בשישים מילים
אני לא כתף

 

מחשבה אחת על “דייט מהיר ועצבני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s