יש משהו בלבד הזה שממכר. לצד הרצון הגדול (ויש רצון. גדול. מאוד) למצוא זוגיות טובה ואהבת אמת בריאה, בגיל 36, אחרי כה הרבה שנים לבד, יש משהו ממכר במצב הזה. ממכר מפחיד.

כי אף אחד לא יכול לאכזב אותי כשאני לבד, או להתווכח איתי, או לעשות משהו שהוא לא *בדיוק* מה שאני רוצה. אין צורך לתת הסברים. להתגמש. להתאים את עצמי. להכיל. להציל. להקשיב. לייעץ. לקבל. יש רק אותי. לטוב ולרע.

אז אני טסה לבד ומטיילת לבד ועובדת לבד ורואה את השקיעה בים עם בירה לבד ופותרת לעצמי בעיות לבד. ולפעמים זה מבהיל אותי עד כמה זה נוח, ממכר, להתהלך לבד בעולם הזה. זה נוח ומפחיד, כי את החיים עצמם, דווקא בא לי להעביר ממש ביחד.

//סיוון סטרומזה