לא משנה כמה קראתי, התכוננתי, נשמתי, עשיתי יוגה מידי יום, הכנתי את הגוף ואת הנפש, עשיתי קורס היפנוברת'ינג, שמעתי את כל ה"חכי חכי" שיש לנשים להגיד להריונית, ועדיין הרגשתי מופתעת מכל כך הרבה דברים בלידה וביום שאחרי, ובעיקר מופתעת שקיסרי זאת אופציה שיכולה "לקרות" לי, אני, שכל כך התכוננתי והייתי חיובית ונושמת ורגועה. ויש דברים שלא משנה כמה יספרו לך עליהם, עד שלא תחווי על בשרך לא תביני.
כיום, כשאני רואה תכנים ברשתות החברתיות של נשות מקצוע משפיעניות בתחום ההריון והלידה, צובט לי לראות שלפעמים מוצגת תמונת שווא מושלמת, רומנטית, כאילו סטירת המציאות לא תגיע ברגע האמת והאישה לא תגלה את כל מה שלא סיפרו לה.
כן, הכל שווה את זה, כן, העיקר לצאת בידיים מלאות, העיקר להיות אחרי ולחבק את התינוקת שלך, אבל בדיעבד, אני הייתי מעדיפה לבוא בעיניים פקוחות יותר, לדעת באמת למה לצפות, מה אפשרי, לדעת את התרחישים האפשריים השליליים ולבחור להתמקד בחיובי. אבל לדעת.
לדעת שהחלמה מקיסרי יכולה להיות כואבת מאוד לנפש, לא פחות מלגוף. שלפעמים בקיסרי את מרגישה את כל מה שעושים לך שם ושומעת אותם מנתחים אותך ומדברים מעלייך, כמו בפרק של האנטומיה של גריי, רק בלי כל החתיכים. שלא בטוח שתראי את התינוקת שלך כשהיא תצא ואולי רק כמה שעות אחרי, אחרי שתתעוררי במסדרון לבד מתחת לפלורסנטים, בלי קול ועם הרבה כאבים.
שבמשך שבועות אולי לא תצליחי להרים לבד את התינוקת שלך, לשים אותה במנשא, להוציא אותה מהמיטחברת, או לקום בעצמך מהמיטה כדי לעשות פיפי בלילה.
לדעת שעשוי להיות מרחק גדול מאוד בין החדרים שרואים בסיור חדרי לידה (משופץ, מרווח, עם בריכה ואמבטיה) לבין זה שתקבלי בפועל (חדר מס' 3, קטן, ישן וללא מקלחת). לדעת שאולי תרגישי בורג קטן במערכת גדולה שלא בהכרח רוצה את מה שאת רוצה ולא תמיד ידידותית.
לדעת שבדיקת פתיחה לפעמים מרגישה כאילו היא מגיעה לך עד לגרון ושעשויות להיכנס אלייך ידיים רבות כי יש אחות ומתלמדת ורופאה ומתמחה וסבב רופאים בבוקר והחלפת משמרות. לדעת שאחרי שנותנים לך אפידורל את עשויה לפרכס על המיטה וזה נורמלי וזה תיכף יעבור. ולדעת שמותר לך להגיד לא. זה הגוף שלך, זו הלידה שלך, זו הבחירה שלך, ומותר לך להגיד לא.
חשבתי שאני הכי מוכנה שיש, הכי אופטימית ויכולה ומסוגלת. שאני יכולה ושהגוף שלי יכול, וזה הפך את סטירת המציאות למצלצלת ומפתיעה עוד יותר.
***חשוב לציין שזו אומנם הייתה החווייה שלי, אבל שמעתי לא מעט סיפורי לידות חיוביים, מכילים, מרגשים, שהצוות היה מדהים ותומך ומאפשר.