יהיה מדים

7.5.2016  בנגקוק, תאילנד אביתר בנאי שר לי ברקע "את שקט", ואני, עד כמה שאני אוהבת שקט, לפעמים בא לי רעש. בא לי לדבר מלא ולצחוק את הצחוק המתגלגל שלי בקולי קולות. בארץ אני גם וגם. פה, בינתיים, אני שקט. רק שקט. דממה. ויפאסנת שתיקה. קצת מדברת לעצמי מידי פעם, אבל רק בלב. טוב, מורשרי אמר לי מראש שבהתחלה אני ארצה לחזור הביתה ואחשוב לעצמי "למה … להמשיך לקרוא יהיה מדים

הלוואי שלא ארצה אותך

בסך הכל רציתי לא לרצות אותך. לא בקשה גדולה מידי מהיקום או מעצמי, בהתחשב בזה שיש כ"כ הרבה גברים בעולם הזה שאני לא רוצה. מה זה עוד אחד לאוסף? אף פעם זה לא היה פיזי בינינו, תמיד זה היה רגשי. ולא כי הייתה סיבה לא להימשך זה לזו וזו לזה, הרי שנינו די מדהימים. פשוט החיבור הרגשי שלנו היה ממש חזק. דיברנו כל כך הרבה … להמשיך לקרוא הלוואי שלא ארצה אותך

היא בודד

בכל בוקר כשהשמש עלתה, התעוררתי לצלילי ציוץ הציפורים ורחש הגלים המתנפצים אל החוף. "ככה אני רוצה לחיות את חיי" חשבתי לעצמי בחיוך כזה שקשה לעצור. כזה שמשתלט על הפנים. ואני לבד. אף אחד לא רואה את החיוך שלי, אף אחד לא חולק איתי את הרגעים האלה, אבל זה לא משנה. פתאום אני לא צריכה אף לייק שיאשר לי שכיף לי. אני זה מספיק. אני יודעת … להמשיך לקרוא היא בודד

הבולבול שלך לא מעניין אותי

הבולבול שלך לא מעניין אותי גבר. לא כרגע בכל אופן. אולי הוא יכול היה לעניין אותי בהמשך, כשהייתי קצת מכירה אותך, כשהייתי יודעת עליך דבר או שניים. הוא היה אפילו יכול לרגש אותי. אתה היית יכול לרגש אותי. אבל כרגע, הוא לא מעניין אותי! אם הכרנו לפני שעה ואנחנו מתכתבים זה עם זו לראשונה בחיינו, זה לא לגיטימי לשלוח לי תמונה שלך בתחתונים ובטח שזה לא הגיוני … להמשיך לקרוא הבולבול שלך לא מעניין אותי

"שיפטן נהרג"

"שיפטן נהרג בתאונת דרכים" המשפט נאמר מהצד השני של הטלפון כשאמא שלי נשארה לעמוד לידי ואני מיד התחלתי לבכות ולארוז תיק גדול. היה לי ברור באותו רגע שאני צריכה לחזור ליחידה ולהיות עם כולם. איזה שטויות, שיפטן נהרג. איך נהרג? לפני רגע הסתלבטנו אחד על השני… חיכיתי שתצא השבת כדי שאוכל לעלות כבר על האוטובוס לבסיס ובינתיים ברחתי למקום שהכי נוח לי- לכתיבה. כתבתי על … להמשיך לקרוא "שיפטן נהרג"