להיות אמא זה לא נוח.זה הרבה דברים, אבל נוח זה לא.לא נוח לי בג'ינס שהפך צפוף יותר ולא נוח לי כשהצלקת של הקיסרי מגרדת לי בימים חמים מידי או קרים מידי. לא נוח לי בתוך הנעליים שכבר לא טובות עליי כי הרגליים גדלו ושינו צורה במהלך ההריון, לא נוח לי לא להיות ספונטנית, לא לעשות רק מה שאני רוצה. לא נוח לי שמישהי אחרת אחראית … להמשיך לקרוא אמא זה לא נוח

אני זוכרת איך בשבועות הראשונים, אולי אפילו בחודשים הראשונים, נמנעתי מלהסתכל במראה, כי שם ראיתי את האמת בתוך העיניים שלי ואת הגוף הזר. את הקושי הגדול, את כמה שאני נראית שונה וגמורה ומותשת ומתוסכלת. זה לא היה דיכאון אחרי לידה, זה פשוט היה "אחרי לידה".הבטן שרק לפני רגע הייתה כל כך יפה ועגולה ומקור הגאווה שלי, הפכה למפונצ'רת, משתפלת, רכה ומוזרה. הגוף השלם שלי קיבל … להמשיך לקרוא אולי תחזרי לעצמך

יש משהו מעט מגלומני בלהיות הורה.בלהיות אמא לתינוקת.בלבחור להביא לעולם יצור חסר אונים שכל כולו יצטרך אותי ויהיה תלוי בי.מאז שנולדה התינוקת שלי, היא הפכה אותי עבורה לאישה חשובה מאוד, הכי חשובה. ברגעים שאנחנו ביחד אני מרגישה שאני כל עולמה והיא כל עולמי.היא תלויה בי. היא אוחזת בי, היא שולחת לי נשיקות באוויר, היא סומכת עליי שאדאג לה לאוכל ולכל הצרכים שלה, היא מלטפת לי … להמשיך לקרוא תלויה בי, תלויה בה

בהריון ובלידה לא חיבבתי נשים.הרגשתי שדווקא להן יש תמיד משהו להעיר, משהו לומר, בד"כ לא משהו נעים או מרים. דווקא להן היה חשוב לציין כמה אני ענקית ודובונית בדיוק כשאני בשיאו של חודש שמיני, מרגישה עצומה, לא מוצאת את כפות הרגליים שלי וגם לא מה ללבוש ובקושי מגלגלת את עצמי מהמיטה. דווקא הן לגלגו כשדיברתי על הרצון בלידה טבעית, הן אלה שטרחו לציין בכל הזדמנות … להמשיך לקרוא הנשים בחיי