לא משנה כמה קראתי, התכוננתי, נשמתי, עשיתי יוגה מידי יום, הכנתי את הגוף ואת הנפש, עשיתי קורס היפנוברת'ינג, שמעתי את כל ה"חכי חכי" שיש לנשים להגיד להריונית, ועדיין הרגשתי מופתעת מכל כך הרבה דברים בלידה וביום שאחרי, ובעיקר מופתעת שקיסרי זאת אופציה שיכולה "לקרות" לי, אני, שכל כך התכוננתי והייתי חיובית ונושמת ורגועה. ויש דברים שלא משנה כמה יספרו לך עליהם, עד שלא תחווי על … להמשיך לקרוא לידה – לא מה שסיפרו לי
אני זוכרת איך בשבועות הראשונים, אולי אפילו בחודשים הראשונים, נמנעתי מלהסתכל במראה, כי שם ראיתי את האמת בתוך העיניים שלי ואת הגוף הזר. את הקושי הגדול, את כמה שאני נראית שונה וגמורה ומותשת ומתוסכלת. זה לא היה דיכאון אחרי לידה, זה פשוט היה "אחרי לידה".הבטן שרק לפני רגע הייתה כל כך יפה ועגולה ומקור הגאווה שלי, הפכה למפונצ'רת, משתפלת, רכה ומוזרה. הגוף השלם שלי קיבל … להמשיך לקרוא אולי תחזרי לעצמך
סליחה, אמא.סליחה מכל האימהותשלא הערכתי אותן ואת התפקיד שלהן מספיקעד שהפכתי לאמא בעצמי.לאלה שחשבתי שהן היסטריות,חרדתיות או סתם דאגניות.לאלה שהרגשתי שהחיים שלהן השתנו כ"כ מאז הילדים ואני הרי בחיים לא אהיה ככה. אני בחיים לא אתרחק ככה. אני בחיים לא אלך לישון ב-21:00. אני בחיים לא אשנה את שעות העבודה שלי כדי להיות בבית עם תינוק.לאלה שהעזתי לשפוט את הבחירות שלהן אם כן להניק או … להמשיך לקרוא סליחה אימוש
לפעמים בא לישגם לי יגידווואו כל הכבוד לךאיזה יופי התמודדת היום!איך את מסתגלת יפהאיך התקדמתוהיום כבר לא קשה לך כמו אתמולוהיום את כבר יותר מתפקדתויותר פעילהויותר משתתפתופחות נחנקת מדמעות.שגם לי יגידושרואים אותיואת הקושי שלי.שמבינים אותי ומכילים אותיושעוד מעט יהיה יותר קלויותר טובופחות כואב בלבופחות לח בעיניים.ושזה בסדר לבכות,וזה טוב להביע רגש.לפעמים בא לישיגלו חמלה בהסתגלותגם כלפי ההורים,ולא רק הילדים.שיבינו ויראו ויכילו ויקבלוויפנימו שלא כל דאגה, … להמשיך לקרוא כל הכבוד לי
Stromzing - live, feel, write 