אפשר אומנם להסתדר באתונה בקלות, גם בלי לעשות יותר מידי הכנה מקדימה, אבל יש כמה דברים שכדאי לדעת ואולי יחסכו לכם כמה שקלים, זמן או בירבורים. אז הנה כמה המלצות על אוכל, פאבים, ענייני תחבורה ודברים חשובים נוספים שכדאי לדעת על אתונה.

*מונית משדה התעופה למרכז העיר תעלה לכם 38 יורו. תוכלו לחסוך את זה ולנסוע בשעות היום במטרו לרחבי העיר או לשלם 6 יורו בלבד על אוטובוס שיוצא מהשדה לעיר ובחזרה במשך כל היממה. ניתן למצוא את תחנת האוטובוס בקלות מיד כשנוחתים ורק צריך לקנות כרטיס בדלפק הסמוך לתחנה. הנסיעה אורכת בין 40 דקות לשעה, תלוי בפקקים. כשנחתתי באתונה הייתה שביתה ולא היו מוניות או מטרו, אז הגעתי עם קו X95 לכיכר סינטגמה המרכזית ומשם הלכתי ברגל למקום הלינה שלי, כ-10 דקות הליכה משם. כשטסים חזרה לארץ – אם זה במהלך היום אז אין בעיה להגיע עם מטרו. אם זה בלילה – מומלץ שוב לקחת את האוטובוס מכיכר סינטגמה לשדה ולא לשלם 50 יורו על מונית (בלילה הם מעלים את התעריף).
למידע נוסף על התחבורה הציבורית באתונה – לחצו כאן
ללוח הזמנים של האוטובוס משדה התעופה לעיר ובחזרה – לחצו כאן

*כדאי לקנות כרטיס של יומיים לאוטובוס תיירים, אלה עם הגג הפתוח. יש כמה חברות שעושות פחות או יותר את אותו מסלול. תוכלו להגיע עם האוטובוסים האלה בקלות לכל האתרים התיירותיים, כדוגמת האקרופוליס ונמל פיראוס, לריביירה של אתונה ולכמה חופים בעיר. במחיר של 15-20  יורו ליומיים, תוכלו להשתמש בכל קווי החברה על כל מסלוליהם. זה חוסך כאב ראש והסתבכויות בדרכים. את הכרטיסים אפשר לרכוש ברחבי העיר בתחנות עצמן, שם יהיו לרוב נציגים של כל חברת אוטובוס עם חולצה בצבע החברה והאוטובוס (כחול, אדום וצהוב). אפשר כמובן לקנות גם כרטיס ליום אחד בלבד או רק לחלק מהמסלולים.

*לחובבי הקניות יש אפשרות ללא מעט שופינג בעיר, החל מחנויות של רשתות מוכרות בינלאומיות (כמו Flying tiger המדהימה, זארה, מנגו, פוראבר 21, ספורה, h&m ועוד) ועד שווקים ודוכנים רבים של תכשיטים מיוחדים ויפים, תיקי עור, נעליים, כלי נגינה, בובות, מזכרות ומוצרים תוצרת יוון כמו שמן זית, אוזו, סבונים, תבלינים, זיתים ועוד. שימו לב שרוב החנויות ברחוב ארמו (Ermou) , הרחוב הראשי של החנויות, סגורות ביום ראשון, אז אם זה היום האחרון שלכם – אל תבנו על החנויות שם.

אתונה לא זולה כמו שציפיתי שהיא תהיה, אבל לרוב היא כן תהיה זולה יותר מישראל ואפשר למצוא בה הרבה מציאות, להתמקח בנחמדות בחלק מהחנויות והשווקים, ולא לקנות דברים במקום הראשון שאתם רואים אותם. כמה דוגמאות של מחירים זולים, יקרים ובינוניים ששילמתי: 11 יורו על בירה וסלט יווני, 4.5 יורו על כוס יין בפאב אחד ו-6.5 יורו בפאב אחר, בירה ב-3 יורו בבית קפה אחד ו-4.5 באחר. כניסה לאקרופוליס 10 יורו, שרשרת + טבעת + עגילים  בדוכן התכשיטים המושלם  באזור האקרופוליס – 27 יורו (דוכן אחד מרבים, אבל הכי מוצלח בעיניי מכול). ברחוב אפשר לקנות בקבוק מים ב-50 אגורות, בייגל טרי או עוגיית "עבאדי" ענקית ב-50-30 אגורות, תותים ב-1.49 לקילו, בננות, זיתים, תפוחים ופירות נוספים בדוכנים, בכיכר מונסטיראקי בעיקר.
טיסה ולינה (6 לילות) עלו לי ביחד כ-900 שקלים. בארץ אפילו 2 לילות היו עולים יותר!

*בבתי קפה, מסעדות ופאבים, לרוב יגישו לכם את החשבון כבר בהתחלה. בחלק מהמקומות גם מצפים שתשימו את הכסף מיד ובחלקם זה בסדר לשלם לפני שהולכים. אם הם לחוצים שתשלמו כבר, הם יגידו לכם. אני לרוב פשוט שמתי את הכסף, או שהם לקחו אותו מיד או שלא. זה דווקא נוח שלא צריך לחפש מלצר ולחכות לעודף כשכבר רוצים לקום. עושים הכל מראש.

כמעט בכל מקום שתתיישבו בו תקבלו מיד כוס מים ובחלק מהמקומות גם יעשו לכם "ריפיל" בכל פעם שהכוס תתרוקן, אפילו בלי שתבקשו. בנוסף, ליד האלכוהול תמיד יגיע משהו לנשנש. בוטנים, אפרופו, פופקורן וכד'. ולחשוב שפעם גם בארץ זה היה ככה!

*יש לא מעט מסעדות ובתי קפה שממוקמים על הגובה ומציעים נוף מרהיב שמשקיף על האקרופוליס או על העיר. לרוב אלה מקומות שהתפריט בהם יקר יותר, אבל מומלץ להגיע לפחות לחלק מהם ולהסתפק בקפה או בירה בלבד. אפשר לשבת ב- THISSIO VIEW שבאזור הירידה מהמתחם של האקרופוליס לכיוון העיר, במעין מדרחוב שמלא בדוכנים ובתי קפה, ובסופ"שים הופך לעמוס במיוחד. שבו במרפסת של הקומה ה-2 או ה-3 ותיהנו ממשקה עם נוף.

*פאבים שווים יש באתונה בשפע, ואני בחרתי אותם בשטחיות, על פי המראה של המקום מבחוץ. ויתרתי על מקומות סגורים, כי העישון הרב היה מחניק יותר מידי. פאב שאהבתי במיוחד לשבת בו ותמיד נראה שהוא מלא בצעירים מגניבים מקומיים, זה ה- DIZZY MO. הוא נמצא לא רחוק מכיכר מוניסטראקי המרכזית. היין בו טעים, מוגש עם צלוחית פופקורן, השירות מחוייך ויש גם אוכל למעוניינים. מול הפאב יש שני מקומות נוספים שכדאי לבדוק – ZAF ו- SCHOOL ולא רחוק משם נמצא גם מקום גיי פרנדלי שמציע אוכל ומשקאות בחוץ ובפנים – ROOSTER CAFE, שלקח לי כמה רגעים להבין שאני כנראה הסטרייטית היחידה במקום. נעים לשבת שם בחוץ והמחירים די רגילים לאזור.

*המלצות על אוכל קצת קשה לי לתת כי אני יותר בענייני בצקים או אוכל אסייאתי ופחות בכיוון של שווארמות, קבבים ושות', אבל מסעדה מקומית שנהניתי לשבת בה היא DIODOS, יש שם שירות מעולה של חבורת גברברים שמפרפרים כל הערב. המקום פתוח כל היום אבל בערב האווירה יותר כיפית, עם כל הנורות הדולקות מסביב והנוף של האקרופוליס המואר. המנות שם גדולות ומפנקות, וסביר להניח שגם תקבלו את משקה הבית (משהו בסגנון סנגריה שהם מכינים במקום) או קינוח על חשבון הבית. אני חזרתי לשם פעמיים, ולו בשביל השירות הנעים. כוס יין עלתה לי 3 יורו ולצידה הוגשה צלוחית בוטנים. ועל מנת עלי גפן וכוס בירה שילמתי 11 יורו. אם אחזור לאתונה – בטח אחזור לשם.

 למי שכמוני, מכור לאוכל אסייאתי, ממליצה מאוד ללכת ל-  STREET WOK
לקנות בפחות מ-5 יורו מנה מעולה של נודלס או אורז עם תוספות לפי בחירתכם. המנות מוכנות מהר ואל מול עיניכם. אני לקחתי את המנה וישבתי לאכול בכיכר מוניסטראקי ונהניתי מכל ביס.
זה ממש כמו "ווק טו ווק", למי שמכיר.

מקום מומלץ נוסף שאפשר ליהנות בו מאוכל מקומי, מקפה, בירה (או, במקרה שלי, מסנדוויץ' גבינת עיזים שלא נמצא בתפריט אבל הכינו אותו במיוחד בשבילי) הוא KALI ZOI, שהתרגום של זה מיוונית הוא "חיים טובים". אם תשבו שם ביום שמש נעים עם בירה, שירות טוב ומחוייך ומחירים נוחים, בטוח שתסכימו עם האמירה.

חובבי הקינוחים ישמחו לגלות שבכל פינה באתונה אפשר למצוא משהו מתוק לנשנש, בדרך כלל בגודל עצום שאי אפשר להצליח לסיים. יש גלידריות רבות בכל פינה, ופל בלגי, קיורטוש ממולא בגלידה, סופגניות לוקומאדס מקומיות עם ציפויים לפי בחירה ועוד עוגות, מקרונים, שוקולדים ומגוון פינות מתוקות עם קינוחים שלא תוכלו לעמוד בפניהם.

טיפ אחרון הוא אינדיבידואלי: להשתדל לא להגיע בסופ"ש, אלא אם אתם ממש אוהבים צפיפות והמוניות. יום ראשון באתונה הרגיש כמו יום שישי בצהריים בנחלת בנימין בתל אביב. המדרכות עמוסות וצפופות, הכיכר מלאה אנשים עד אפס מקום, המסעדות ובתי הקפה מתמלאים בשעה מוקדמת ועשן הסיגריות והסיגרים ממלא את האוויר. אהבתי את העיר הרבה יותר בימי השבוע הרגועים יותר, שגם אז תמיד יש איפה לחגוג, לאכול, לשתות ולבלות אם רק רוצים.

שימו לב שהעיר מלאה בהומלסים ומקבצי נדבות מגיל 3 עד 103. זה קורע את הלב , לעיתים מציק, לרוב בעיקר עצוב. לצידם יש גם לא מעט נגנים מקומיים ומוכשרים שמופיעות ברחבי העיר ומקווים לקבל מכם כמה מטבעות.

לסיכום, אחרי שראיתם את כל ההיסטוריה והעתיקות וביקרתם בכל אתרי ה"חובה" לתיירים, כל אחד בהתאם לרמת העניין שלו, אני ממליצה בעיקר להכיר את המקומיים (תוכלו לזהות אותם בקלות כי הם לבטח יחזיקו סיגר או סיגריה ביד אחת וקפה שחור קר ביד השנייה), לקשקש עם מוכרים ומלצרים שאתם פוגשים במהלך היום, ללמוד דבר או שניים שאף מוזיאון או פסל לא יוכלו לספר לכם. הדבר שהכי אהבתי באתונה היה האנשים, שתמיד היו נחמדים, תמיד שמחו לעזור, להסביר גם כשלא ידעו אנגלית, להחמיא, להצחיק, לדבר. אני התאהבתי בהם לחלוטין.

לחוויה הקצת יותר אישית ורגשית שלי מאתונה וקצת פחות אינפורמטיבית – לחצו כאן
וכאן תמצאו עוד חוויות שלי מטיולים בחו"ל לבד

//סיוון סטרומזה